ראיון עם סבא (מצד אבא)- אורי

 

קוראים לי נורי יהודה, וכשעליתי לארץ שיניתי את השם לאורי בן יהודה. נולדתי בשנת 1931, בעיר הבירה של עירק בגדד. אני נשוי לכרמלה אבודי כבר יותר מ-50 שנים, ויש לי ארבעה ילדים. לבכור קוראים בן, אחר כך נולד אהוד, אחריו נולדה ביתי ורד, והאחרונה לילך. יהודה היה סבא שלי, רב וחזן של בית כנסת בעירק. על שמו נקרא שם משפחתי. אני נקראתי על השם נורי, כי הוריי רצו אור בבית ובערבית נורי זה אור שלי. בתקופת חיי בעירק דיברנו בבית ערבית. היום אני יודע גם עברית ולפעמים יוצא לי לדבר אנגלית. לאבא שלי קראו משה והוא היה מורה ואחר כך עבד כסוחר ואמא שלי פלורה הייתה עקרת בית, כך היה נהוג בעירק בימים אלו. הוריי, גם הם כמוני, נולדו בבגדד. 

הבית בעירק היה בנוי מחצר וסביב לו הוקמו חדרים. נהגנו לאכול מאכלים מזרחים, ולעשות חגים יהודים כמו פסח, סוכות ופורים. במהלך חיי למדתי בבית ספר יהודי וממשלתי. למדתי אותם מקצועות כמו היום: היסטוריה, פיזיקה, גאוגרפיה, מתמטיקה ועוד. הייתי תלמיד חרוץ אבל לא שקט. לאחר בית- הספר, בשעות אחר- הצהריים, נהגנו אני וחבריי לצאת לגינה לשחק משחקים והיו פעמים שהיינו עושים ספורט, רוכבים יחד על אופניים ורצים יחד. בשנת 51, עליתי לארץ בעזרת מטוס, בגלל שרציתי לחיות במדינה חופשיה ודמוקרטית מה שהיה חסר בעירק. זו הייתה הפעם הראשונה שטסתי. בארץ קיבלו אותנו יפה, היה לנו קשרים עם אזרחים ותיקים, שבימים הראשונים הדריכו אותנו איך להתנהג פה. 

לאחר כמה שנים התחלתי לשרת בצבא בחל כללי מפקדת ההגנה. יצא לי לשרת בשלושה מלחמות. מלחמת סיני בשנת 56, מלחמת ששת הימים בשנת 67, ומלחמת יום הכיפורים בשנת 73. כשהייתי בן 30 הכרתי את אשתי, כרמלה במעברה. כיום אני חיי בפתח תקווה.